רגע, עצור! לאן אתה חושב שאתה הולך? אתה לא רואה את הגדר?

״רגע, עצור! לאן אתה חושב שאתה הולך? אתה לא רואה את הגדר? כאן אתה לא יכול לעבור.״

״מה? אבל הגעתי עד לכאן, אני רוצה להמשיך את הדרך, אני רוצה לעבור את הגדר״ 

״מצטער, אתה לא יכול!״

״אני לא מבין למה, הדרך מעבר לגדר פתוחה לכולם, למה דווקא אני לא יכול???״ 

״כי אני אחראי כאן, ואני מחליט זה התפקיד שלי, רואה מה כתוב לי על התג ״המפקח על המעברים״ ואני מחליט שאתה לא עובר!״

״שניה, תסביר לי, לזה שלפני נתת לעבור הוא חבר שלי, גדלנו יחד מערימות החול בגן עברנו יחד הכל, המבחנים, החוויות, האכזבות, עברנו בדיוק את אותה הדרך למה לו נתת לעבור? למה אותי אתה עוצר?״ 

״כן? אתה באמת בטוח שאתם דומים? נכון, גדלתם יחד ועברתם יחד את כל מה שתיארת זה מה שהופך אתכם לדומים״

״נראה לי שכן, כן זה הופך אותנו לדומים, תפתח לי את הגדר אני רוצה לעבור״ 

״אתה יודע מה, אני אשאל אותך 3 שאלות ולפי התשובות שלך, אני אחליט את המבחן במתמטיקה, בכתה ז׳, זה ששניכם למדתם יחד ושניכם נכשלתם בו, זוכר מה אמר החבר שלך על הכישלון?

״איזה קטע שהעלאת דווקא את האירוע הזה… הוא אמר לי: יש סיבה שלא הצלחנו במבחן, לא למדנו כמו שצריך, במקום ללמוד שיחקנו במחשב וזו התוצאה. לא נורא למבחן הבא, נדע לעשות את הדברים אחרת. 

״יפה, ומה אתה אמרת?״

״אני זוכר שכעסתי, איך זה יכול להיות, זה לא הוגן שלא עברתי את המבחן, למה זה תמיד מגיע לי הכישלון הזה, אני כזה לא יוצלח שגם את המבחן הכי פשוט אני לא מסוגל לעבור.״ 

״יש לי שאלה נוספת עבורך, זוכר שסיימתם את הקורס בצבא יחד? באותו ערב סיום נפגשתם לבירה עם החבר׳ה של הקורס ועשיתם סבב תשובות לשאלה: מה לקחתם אתכם כאנשים להמשך הדרך…זוכר מה ענית?״

 ״כן, בטח כאילו זה קרה אתמול, אמרתי שאיזה מזל שהקורס נגמר וכל מה שאתה זוכר ממנו זה את הלילות ללא שינה, העייפות העצומה ואיך חיפשת כל הזמן להתחמק משיעורים ומטלות וגם כשהיה צריך להוביל תהליכים קבוצתיים הורדתי את העיניים כדי שחס וחלילה לא יבקשו ממני להשקיע את הזמן הנוסף הזה כדי שיהיה לי יותר זמן לישון. 

״ואתה זוכר מה החבר שלך ענה כשהגיע תורו לדבר?״

״הוא אמר שהוא ייקח איתו את החברויות שנרקמו בזמן הזה, עבודת הצוות בין כולם שעזרה להגיע להישגים משותפים ושלמרות שהוא מרגיש שהוא יכול לישון עכשיו חודש שלם מרוב עייפות, את הזמן הזה הוא לא ישכח לעולם והוא מודה לכל אחד מאיתנו שהפכו את הקורס הזה לבלתי נשכח…   זהו, אני יכול עבור את הגדר עכשיו? אני לא באמת מבין מאיפה באות כל השאלות האלו עכשיו כשכל מה שאתה צריך הוא בסך הכל להזיז קצת את השער ולתת לי לחצות את הגדר״ 

״כן, אני בהחלט מבין את התסכול שלך וחשוב לי שאתה תבין – לא לכל אחד אני נותן לעבור את הגדר ואתה עדיין לא ענית לי על השאלה השלישית שהיא גם השאלה האחרונה. הבוקר בדרך לכאן, אתה והחבר שלך התיישבתם לכוס קפה, אתה זוכר את השיחה שלכם?״

״זוכר, זוכר ועדיין לא מבין מה הקשר בין השיחה הסתמית שלנו בבית הקפה ובין הבקשה שלי….דיברנו על הדרך לכאן ועל מה כל אחד מאיתנו שם לב במהלך הדרך שעברנו.״ 

״נכון, אתה זוכר מה אמרת?״

״ברור, הייתי עצבני וכעסתי על כל האנשים שעיכבו אותי בדרך, אמרתי לחבר שלי שאין לי סבלנות וכל מה שמעניין אותי הוא להגיע לגדר ולעבור אותה ואם אפשר שיהיו שם כמה שפחות אנשים כדי שלא נצטרך לעמוד בתור וזה יעכב אותנו לעבור ולהמשיך הלאה, אני גם זוכר שזה היה לי מאוד מוזר כי החוויה של החבר הייתה שונה לחלוטין, הוא סיפר שהוא מאושר לראות עוד אנשים בדרך לגדר ואיך לכל אחד מהם יש סיפור כל כך מעניין שהוא מוכן לעצור את הזמן ולהקשיב להם עוד ועוד כי מכל סיפור כזה אפשר ללמוד על עצמנו וכל סיפור מרגיש לו כמו סוג של קיצור דרך בזכות התובנות שמגיעות ממנו.   ועכשיו תורי לשאול את השאלות, איך אתה יודע לספר לי על החוויות שעברנו יחד, אתה הרי לא היית שם?״ 

״בתור המפקח על המעברים יש לי את היכולת להיכנס למאגר הזכרונות של כל מי שעומד כאן ליד הגדר ומבקש לעבור. לפני שאני מחליט אני בודק בזכרונות כמה גדרות כבר עברת עם עצמך ואז מחליט האם תהיה מסוגל להמשיך בדרך הזו קדימה״

״ומה קורה עם מי שלא עובר את הגדר?״

״במקרה הזה יש לך 2 אפשרויות: האפשרות הראשונה היא לחזור אחורה למקום בו היית קודם- זה כנראה המקום הנוח שלך- אתה צריך לקחת בחשבון שמי שחזר אחורה כבר כנראה לא ינסה לחצות שוב את הגדר הזו, כי המקום הנוח, שהוא דרך אגב לא באמת נוח, די מתסכל ומקבע במקום, הוא המקום אליו אתה רגיל ולהרבה אנשים קשה לצאת מהמקום אליו הם רגילים ולכן, מי שחוזר אחורה נשאר שם.״

״זו נשמעת כמו אפשרות עגומה ביותר, אמרת שיש 2 אפשרויות ולי יש מטרה >>אני רוצה לעבור את הגדר! אז מהי האפשרות השניה?״  

״אם תסתכל טוב, כאן מימין הקמנו מחנה, המחנה הזה מיועד לאנשים ששואפים לעבור את הגדר לשם כך הם צריכים להיות מוכנים לעשות שינוי בתודעה שלהם ולפתח סט כלים מחודש שיעזור להם אחרי שיחצו את הגדר. אז מה אתה אומר, לשריין לך חדר?״